ידועה חשיבותה ומעלתה של התפילה עד שאמרו בגמרא (תענית ב.) איזוהי עבודה שהיא בלב, הוי אומר זוהי תפילה. ועוד אמרו (ברכות ו:) אמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר.. ענני ה' ענני" (מלכים א, יח) ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם. ר' יוחנן אמר אף בתפילת ערבית שנאמר "תיכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב" (תהילים קמא), רב נחמן אמר אף בתפילת שחרית שנאמר "ה' בוקר תשמע קולי אערוך לך ואצפה" (תהילים ה). ועוד אמרו מאי "כרום זולות לבני אדם" (תהילים יב, ט) אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ופרש"י כגון תפלה שעולה למעלה.

אמר רב יהודה תיתי לי דקיימתי עיון תפילה (שבת קיח:), הרבה שנים חשקה נפשי להבין לעומקה של תפילה כדי לעבוד את העבודה שבלב, ואין כוונתי לסודות ולרמזים של הזוהר בתפילה אלא לרובד של הפשט, לדוגמא:

מדוע חלקו של הקדיש הוא בעברית וחלקו בארמית? 

ה' מֶלֶך (הווה), ה' מָלָך (עבר), ה' ימלוך (עתיד) לעולם ועד – מדוע סדר המילים בפסוק אינו לפי הרצף עבר, הווה ועתיד?

מדוע הנוסח של מודים שאומרים הציבור בחזרה שונה מהנוסח של מודים שאומר הש"ץ?

מדוע שונה הנוסח של הברכה האמצעית בתפילת העמידה בכל אחת מתפילות שבת?

כאשר התחלתי ללמוד בצורה מעמיקה את הטור והבית יוסף על אורח חיים, נגלה לעיניי עיונם הנפלא על התפילה שאינו מופיע בשו"ע, במשנה הברורה ובספרי האחרונים של דורנו (מכיוון שספרים אלו דנים בהלכות ולא בעיונים בתפילה).

לפיכך עלה בדעתי להוציא ספר זה כדי שכל אחד יוכל להבין בצורה עמוקה יותר את התפילה. לא נכנסתי לדיני התפילה ודיני טעויות בתפילה אלא לעיון מעמיק בתפילה. ויהי רצון לפני שוכן מעונה שיקבל תפילותינו ברצון ובאהבה. אמן כן יהי רצון.