הספר אות לטובה הודפס בליוורנו ע"י המחבר בשנת תקפ"ח ומאז לא יצאו מהדורות נוספות של כל הספר בשלימותו.

מהדורה מורחבת ומתוקנת זו הינה בבחינת קנקן חדש מלא ישן, בסדר חדש ובאותיות מאירות עיניים, עם מראה מקומות וללא ראשי תיבות וקיצורי תיבות, מבחינת יין עתיק המשומר בענביו בזכות צלילותו.

השתדלנו לערוך את הספר בדייקנות מרבית ולהגיהו עד כמה שידינו מגעת, ואני תפילה שלא תצא תקלה תחת ידינו ונזכה להבין את עומק דברי רבינו וזכותו תעמוד לנו. בספר זה מובאים דברי רבינו כלשונו. הוספנו תמצית לכל שאלה בגוף החיבור וכן סימני פיסוק (שבלעדיהם לא ניתן להבין ולהגיע לעומק דעתו של רבינו), ואת הערותינו הוספנו בתחתית העמודים. השתדלנו בשאלות הנוגעות להלכה ולמעשה להביא את פסקי המשנה ברורה והילקוט יוסף בנושא. בנוסף לכך, בתחילת הספר ישנו מפתח שו"ת לפי נושאים.

חידושיו של רבינו מתובלים בלשון מליצה, לדוגמא יש מקום ברא"ש[1], ועדיין אנחנו צריכים למודע"י[2] ועוד, בד"כ רבינו מוסיף גרשים לסימן על לשון מליצה. לעיתים רבינו מסיים את הציטוט במילים 'ע"כ' ולאחר מכן מתחיל את חידושיו במילים 'נכתב בצידו' כדי להדגיש את תחילת החידוש.

[1] כוונתו לפרש ביאור אחר (בדומה לאמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין, עירובין צה ע"ב).
[2] בדומה לעדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום (חולין צב ע"א).